הכרעת דין בתיק ת"ד 10605-10

בית המשפט מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

הנאשמת  מואשמת בכך כי נסעה ברכבה ברחוב בלפור בבת ים, ופגעה בהולכת רגל שחצתה את הכביש מימין לשמאל, כוון חצייתה (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה, נהרגה הולכת הרגל פולינה סומברג ז"ל (להלן: "המנוחה") במעשים אלה עברה הנאשמת על הוראות סעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ביחד עם סעיפים 40 ו - 64 לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1.         התאונה התרחשה בצומת הרחובות בלפור ונורדאו בבת ים. בצומת פעלה מערכת רמזורים תקינה.

2.         על פי תכנית הרמזורים, בעת שברמזור בכיוון רכב הנאשמת דולק אור ירוק, ברמזור בכיוון הולכת הרגל דולק אור אדום.

3.         הולכת הרגל חצתה שלושה וחצי מטרים עד שנפגעה על ידי רכב הנאשמת.

4.         רכב הנאשמת השאיר סמני בלימה באורך 9.8 מ' כפי שמצא הבוחן. סמני הבלימה מתחילים כ- 4 מ' לפני מעבר החציה. נמצא כתם דם במקום המתואר בתרשים. רכב הנאשמת ניזוק כפי שרואים בתמונות.

5.         בוצע ניסוי בלימה אחד, וממנו עולה כי כאשר הרכב נוסע במהירות 50 קמ"ש על סמך מד אוץ שלו הוא משאיר סימן בלימה באורך 10 מ'.

6.         אין כל עד שהבחין בתאונה וראה כיצד חצתה הולכת הרגל את הכביש ומאיזה כיוון לאיזה כיוון חצתה הולכת הרגל את הכביש.

המחלוקת בין הצדדים הינה ב- 3 נקודות עיקריות:

1.         מהירות החציה של הולכת הרגל.

            לטענת המאשימה הולכת הרגל חצתה את הכביש בהליכה ולא בריצה. לטענת ההגנה - יכול להיות שהולכת הרגל חצתה את הכביש בריצה.

2.         מהירות הנסיעה של רכב הנאשמת.

            לטענת המאשימה - הנאשמת נסעה במהירות של כ- 50 קמ"ש.

לטענת ההגנה  -  לא הוכח כי רכב הנאשמת נסע במהירות של 50 קמ"ש, להיפך סימן הבלימה מעיד על כך שהיא נסעה במהירות איטית יותר. לא ניתן לסמוך על הניסוי שערך הבוחן מטעם המאשימה.

3.         מה המשמעות המשפטית של העובדה שהנאשמת נסעה בעת שברמזור בכיוון נסיעתה דלק אור ירוק ואילו ברמזור בכיוון הליכת הולכת הרגל - דלק אור אדום.

א.         מהירות חציית הולכת הרגל:

1.         במשפט פלילי עסקינן, לפיכך על המאשימה להוכיח את הממצאים העובדתיים מעבר לספק סביר. הווא אומר אם בפני בית המשפט לא הובאו ראיות מספיקות להוכיח שהולכת הרגל חצתה את הכביש בהליכה, הנאשמת היא זו שאמורה להינות מספק זה.